קבלת החלטות כלכליות

ב-2002 קיבלו פרס נובל לכלכלה דווקא 2 פסיכולוגים הפסיכולוג דניאל כהנמן והפסיכולוג עמוס טברסקי ז"ל .

השניים טענו שהפסיכולוגיה האנושית מונעת מאנשים להיות רציונליים

ראשית, משום שאנו רגישים יותר לשינויים לרעה מאשר לשינויים לטובה ושנית, אנחנו רגישים לא רק למה שקורה בפועל אלא למה שקורה תחת תיאור זה או אחר, מה שהופך אותנו לבלתי עקביים.

תיאוריות כלכליות שונות עוסקות באופן שמשתנים כלכליים משפיעים על התנהגות כלכלית, בין זו של יחידים ובין זו של קבוצות או חברות.

ההנחה הייתה,  שה"אדם הכלכלי" הוא יצור רציונלי ובוחר תמיד את האלטרנטיבה שמשרתת על הצד הטוב ביותר את העדפותיו.

כהנמן וטברסקי במחקרם,  הראו שאנשים ממש שוגים, ובאופן שיטתי, אפילו במצבי החלטה פשוטים ביותר.

כהוכחה לכך עשו כמה ניסויים. ניסוי ראשון הציע לאנשים לבחור בין 2 החלופות הבאות:

א.  לקבל לאלתר 500 ₪ במזומן.

ב.  להטיל בזה הרגע מטבע (המטבע יכולה להיות שלכם, וההטלה להתבצע על ידכם).  אם המטבע תיפול על צידה האחד, תקבלו 1000 ₪, אך אם תיפול על הצד האחר, לא תקבלו מאום.

רוב הנשאלים העדיפו את א' על ב', העדפה שנקראת  שנאת סיכון.  יתרה מזו, גם כאשר הסכום הוודאי המוצע באפשרות א' מוקטן (לדוגמא לקבל רק 400 ₪ ), והוא פחות מתוחלת ההימור אשר באפשרות ב', רוב הנשאלים עדיין מעדיפים אותו.  בסביבות 300-350 ₪ שתי האפשרויות נתפסות כשקולות, פחות או יותר, ומסכום של כ-250 ₪ ומטה, מועדף כבר ההימור.

כלומר מדוגמא זו אפשר להסיק שאדם ממוצע יעדיף את הסכום הבטוח אפילו על סכום גבוה יותר שיוכל לקבל במקרה שיזכה בהימור.

אבל ניסוי אחר שעשו גילה שהדבר לא מדויק.

בניסוי השני שעשו ביקשו כהנמן וטברסקי מהאנשים לבחור בין 2 חלופות אחרות:

א.  לשלם לאלתר "קנס" של  500 ₪ במזומן.

ב.  להטיל בזה הרגע מטבע (המטבע יכולה להיות שלכם, וההטלה להתבצע על ידכם).  אם המטבע תיפול על צידה האחד, תשלמו "קנס" 1000 ₪, אך אם תיפול על הצד האחר, לא תצטרכו לשלם מאום.

במקרה זה, רוב הנשאלים מעדיפים דווקא את ב' על א', העדפה שמראה על  אהבת סיכון.  יתרה מזו, גם כאשר הקנס הוודאי המוטל באפשרות א' מוקטן, רוב הנשאלים עדיין מעדיפים את ההימור על פניו.  כאשר הקנס הוא בסביבות 300-350 ₪, האפשרויות נתפסות כשקולות, פחות או יותר, ומשהוקטן הקנס  לכ-250 ₪ ומטה, הוא כבר מועדף על ההימור על ידי רוב הנשאלים.

כלומר הבחירה של אנשים לא תמיד רציונלית ובטוח שלא עקבית.   אותם אנשים ששונאים סיכון בבחירה אחת יכולים לאהוב אותו בבחירה אחרת.

ואתם – איך אתם מנהלים את כלכלת המשפחה שלכם ?

האם באופן רציונלי ?  האם ע"פ גחמות הרגע ?   האם אתם מתחשבים בהכנסות שלכם בזמן שאתם מחליטים לקנות משהו ?  האם אתם מתככנים הוצאות עתידיות ?  האם אתם ערוכים להוצאות בלתי צפויות?

פורסם בקטגוריה ההרצאות שלי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה 1 בנושא קבלת החלטות כלכליות

  1. יפעת שלום.
    אנשים לא מקבלים החלטות בצורה רציונלית, לוגית וקוגניטיבית, אלא בצורה אמוציונלית (רגשית) ואימפולסיבית.
    הדבר אינו חדש, וידוע ומוכר ממדעי ההתנהגות שנים רבות. ידוע גם שבעיה גורמת למחשבות, והן גורמות לרגשות המביאות לפעולה (ההחלטה) בתוך מערכת אילוצים המגבילים את הביצוע.
    אנשים הולכים לקניות עם רשימה מסודרת, על סמך סקר מחירים ויתרונות של רשתות השיווק, ובסוף, ברוב המקרים, קונים דברים אחרים ולא מתוכננים בשל פיתויים, רגשות, הפרעות קשב (ילדים), ריחות, תסכולים וגורמים מתערבים נוספים.
    ראו הוזהרתם.
    בברכה, אורי.

    [Reply]

להגיב על דר' אורי בן נשר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *